סיגריות אלקטרוניות מסווגות כמוצרי עישון: צרפת מובילה את עידן התקנות המחמירות של אירופה

בסתיו 2025 הפכה חוק המס הצרפתי למוקד תעשיית הסיגריות האלקטרוניות העולמית.

בהצעת חוק המס לשנת 2026, ממשלת צרפת הציעה רשמית: הטלת מס נפח על מכירת סיגריות אלקטרוניות, איסור מוחלט על מכירה מקוונת והגדרה מחדש של סיגריות אלקטרוניות כ"מוצרי עישון".

המשמעות היא שסיגריות אלקטרוניות אינן נחשבות עוד כעזרי גמילה מעישון או חלופות חדשניות, אלא מסווגות במפורש על פי חוק ונכללות במערכת רגולטורית דומה לזו של סיגריות רגילות.

שינוי רגולטורי מתרחש בשקט באירופה, ככל הנראה מבוסס על צעדים פיסקאליים, אך למעשה מכוון לשליטה.

במסמכים צרפתיים רשמיים, משרד האוצר הזכיר לראשונה סיגריות אלקטרוניות במונח "מוצרי טבק".

השינוי הזה בטרמינולוגיה מספיק כדי לשנות את עתיד התעשייה כולה.

בעשור האחרון, ההיגיון מאחורי הסיגריות האלקטרוניות באירופה היה זה של "הפחתת נזקים": לאפשר למעשנים להחליף את הטבק המסורתי בחלופה בעלת סיכון נמוך יותר.

עם זאת, משרד האוצר הצרפתי כבר לא שותף להיגיון ה"החלפה" הזה.

לדעתו, סיגריות אלקטרוניות אינן מכשיר בריאותי, אלא מוצר צריכה שצריך להטיל עליו מס.

כתוצאה מכך, משרד האוצר השתלט על הדיון: הסיגריות האלקטרוניות עברו ממשרד הבריאות לאגף הניהול הכספי, והפכו מ"בעיית ניהול בריאות" ל"בעיה פיננסית וסדרית".

חוק הכספים הצרפתי משנת 2026 קובע במפורש:

• ריכוז ניקוטין קטן או שווה ל-15 מ"ג/מ"ל, מס של 0.03 אירו/מ"ל;
• concentración de nicotina >15 מ"ג/מ"ל, מס של 0.05 אירו/מ"ל.

כתוצאה מכך, המחיר של בקבוק 10 מ"ל של נוזל סיגריה אלקטרונית יעלה בכ-0.50 אירו (בערך 4 יואן).

אבל מיסוי הוא רק המכשול הראשון.

מזיק עוד יותר הוא האיסור המוחלט על מכירות מקוונות.

תקנה זו הרסה כמעט בן לילה שליש מערוצי הקמעונאות של סיגריות אלקטרוניות בצרפת.

מותגים קטנים ובעלי חנויות שבעבר הסתמכו על מסחר אלקטרוני, מדיה חברתית ומערכות משלוח כדי לשרוד, יאבדו את הגישה שלהם לשוק ברגע שהמדיניות תיכנס לתוקף.

גם חנויות פיזיות נכללות באותה מערכת רישוי כמו חנויות טבק מונופול; רק חנויות לבנים ומרגמה ברישיון ממשלתי יכולות למכור מוצרי טבק באופן חוקי.

המשמעות היא שצרפת תעבור משוק אידוי פתוח ל"מונופול ניקוטין" בשליטה ממשלתית.

שינוי מדיניות זה אינו מוגבל לרפורמת מס בלבד.

למעשה, זהו חלק חשוב בתוכנית הלאומית לבקרת טבק (PNLT) של ממשלת צרפת לתקופה 2023-2027.

במסמכים רשמיים התוכנית נקראת "מדיניות האיזון הבריא" (Équilibre de santé), אך מבחינת יישומו היא יותר "חסימה מוחלטת" של מוצרי ניקוטין.

בסקור את הכרונולוגיה, מתגלה המסלול של הידוק רגולטורי זה:

• 2025: הפרלמנט הצרפתי אישר איסור על סיגריות אלקטרוניות חד פעמיות;
• אפריל 2026: אסורה מכירה של כל מוצרי ניקוטין דרך הפה שאינם תרופתיים (כולל סיגריות אלקטרוניות בכיס, לכסניות ניקוטין ומסטיקים) אסורה;
• 2026: סיגריות אלקטרוניות כלולות בהגדרה של מוצרי טבק, בכפוף למגבלות מיסוי ומכירה מקיפות.

במילים אחרות, צרפת הפכה למדינה האירופית הראשונה שמגבילה בו זמנית את כל שלוש צורות צריכת הניקוטין: נחירה, נחירה ולעיסה.

זה לא מקרי, אלא החלטה פוליטית: הממשלה מקווה להחזיר את השליטה על "צו הצרכנים הלגיטימי" על ידי הגדרה מחדש של מוצרים.

מאחורי חשבון המס הזה מסתתר היגיון עמוק יותר:

"צריכה לגיטימית חייבת להיות חייבת במס, ניתנת למעקב ובקרה".

בראשיתה נהנו הסיגריות האלקטרוניות מתקופה של פטור ממס על חדשנות: מחירים נמוכים, רגולציה רופסת והפצה מהירה.

באותה תקופה הם נחשבו לתקווה לבריאות הציבור.

עם זאת, ככל שמספר המשתמשים גדל, רשויות המס גילו שסיגריות אלקטרוניות מפחיתות בהדרגה את הכנסות המס מטבק מסורתי.

לפיכך, מיקוד המדיניות עבר מ"עזרה למעשנים להיגמל" ל"מניעת אובדן הכנסות ממסים".

שיח הבריאות נמשך, אבל הוא הפך לכיסוי למדיניות פיסקלית.

ההיגיון הפיסקאלי החליף את ההיגיון הבריאותי.

המטרה של משרד האוצר הצרפתי ברורה מאוד:

• לשלב סיגריות אלקטרוניות במערכת מס הטבק הנוכחית;
• החזרת זכויות מכירה לקמעונאים מורשים;
• ולשנות את הכללים על ידי הגדרתם כדי להחזיר "סדר ניתן לשליטה".

פעולותיה של צרפת אינן מבודדות.

ברמת האיחוד האירופי, 15 מדינות חברות כבר קידמו תיקונים של הוראת מיסוי הטבק (2011), במטרה לאחד את מערכת המס והסטנדרטים הרגולטוריים עבור סיגריות אלקטרוניות.

המגמה הנוכחית היא:

בעוד ששיעור המס של צרפת אינו הגבוה ביותר, עוצמת הרגולציה הכוללת שלו, בשילוב עם איסורי מכירה מקוונים ומערכות רישוי מכירה, הפכו אותה למחמירה ביותר באירופה.

מומחי תעשייה מאמינים כי אסטרטגיית המס הצרפתית תהפוך למודל לרגולציה מאוחדת של האיחוד האירופי.

בשלב הבא, מדינות כמו ספרד, בלגיה ואיטליה יכולות ללכת בעקבות מודל דו-מסלולי של "מדיניות מס + איסור מכירה".

התקציב הצרפתי לשנת 2026 חושף מציאות קשה:

ככל שתעשייה מתבגרת באמצעות חדשנות, היא הופכת כפופה לסדר פיסקאלי ופוליטי.

סיגריות אלקטרוניות כבר לא נחשבות "תחליף לבריאות הציבור" אלא סוג של עישון הכפוף למיסים, בקרה ורגולציה. עבור התעשייה, "מלחמת המס" הזו תגרור ארגון מחדש מבני:

• מותגים עצמאיים וערוצים מקוונים ייעלמו בהדרגה;
• ענקיות הטבק ישחזרו את הדומיננטיות שלהן על ידי מינוף ציות לרגולציה ומשאבים;
• הנרטיב "צמצום נזקים" יפנה בהדרגה את מקומו ל"איזון פיסקאלי" ול"סדר חברתי".

נקודת המפנה הזו עשויה לשנות את תעשיית הניקוטין באירופה וגם להגדיר מחדש את המשמעות של "הפחתת נזקים": כאשר מדיניות מתעדפת סדר על פני חופש, הפחתת הנזק מפסיקה להיות המטרה והופכת פשוט לתהליך.